Orot Erets Israel 4: paragraphes 4, 5, 6
ד
אִי אֶפְשָׁר לָאָדָם מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיֶה מָסוּר וְנֶאֱמָן לְמַחְשְׁבוֹתָיו, הֶגְיוֹנוֹתָיו, רַעֲיוֹנוֹתָיו וְדִמְיוֹנוֹתָיו, בְּחוּץ לָאָרֶץ, כִּתְכוּנַת הַנֶּאֱמָנוּת הַזֹּאת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. הוֹפָעוֹת הַקֹּדֶשׁ, בְּאֵיזוֹ מַדְרֵגָה שֶׁהֵן, נְקִיּוֹת הֵן בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְפִי הָעֵרֶךְ, וּבְחוּץ לָאָרֶץ מְעֹרָבוֹת הֵן בְּסִיגִים וּקְלִפּוֹת מְרֻבִּים. אָמְנָם לְפִי גֹּדֶל הַתְּשׁוּקָה וְהַקִּשּׁוּר שֶׁל הָאָדָם לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי רַעֲיוֹנוֹתָיו מִזְדַּכְּכִים מִיּסוֹד אֲוִירָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַחוֹפֵף עַל כֹּל מִי שֶׁמְּצַפֶּה לִרְאוֹתָהּ. (ישעיהו סו): “שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם וְגִילוּ בָהּ כָּל אֹהֲבֶיהָ”.
ה
הַדִּמְיוֹן שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא צָלוּל וּבָרוּר, נָקִי וְטָהוֹר וּמְסֻגָּל לְהוֹפָעַת הָאֱמֶת הָאֱלֹהִית, לְהַלְבָּשַׁת הַחֵפֶץ הַמְרוֹמָם וְהַנִּשְׂגָּב שֶׁל הַמְּגַמָּה הָאִידֵיאָלִית אֲשֶׁר בְּעֶלְיוֹנוּת הַקֹּדֶשׁ, מוּכָן לְהַסְבָּרַת נְבוּאָה וְאוֹרוֹתֶיהָ, לְהַבְהָקַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וּזְהָרָיו. וְהַדִּמְיוֹן אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ הָעַמִּים עָכוּר הוּא, מְעֹרָב בְּמַחֲשַׁכִּים, בְּצִלְלֵי טֻמְאָה וְזִהוּם, לֹא יוּכַל לְהִתְנַשֵּׂא לִמְרוֹמֵי קוֹדֶשׁ וְלֹא יוּכַל לִהְיוֹת בָּסִיס לְשִׁפְעַת הָאוֹרָה הָאֱלֹהִית הַמִּתְעַלָּה מִכֹּל שִׁפְלוּת הָעוֹלָמִים וּמְצָרֵיהֶם. מִתּוֹךְ שֶׁהַשֶּׂכֶל וְהַדִּמְיוֹן אֲחוּזִים זֶה בָּזֶה וּפוֹעֲלִים וְנִפְעָלִים זֶה עַל זֶה וְזֶה מִזֶּה, לָכֵן לֹא יוּכַל גַּם הַשֵּׂכֶל שֶׁבְּחוּץ לָאָרֶץ לִהְיוֹת מֵאִיר בְּאוֹרוֹ שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. (בבא בתרא קנח:): “אֲוִירָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים”
ן
עֻלַּת רוּחַ הַקְּדֻשָּׁה הַנִּקְלֶטֶת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל פּוֹעֶלֶת הִיא תָּדִיר, גַּם אִם נִזְדַּמֵּן הַדָּבָר וְיָצָא הָאָדָם חוּצָה לָאָרֶץ, עַל יְדֵי טָעוּת אוֹ עַל יְדֵי אֵיזוֹ סִבָּה מֻכְרַחַת. הֲרֵי גַּם הַנְּבוּאָה כְּשֶׁחָלָה כְּבָר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵינָהּ פּוֹסֶקֶת גַּם בְּחוּץ לָאָרֶץ (מועד קטן כה.): “הָיֹה הָיָה דְבַר ד’ אֶל יְחֶזְקֵאל בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּים … הָיֹה, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה כְּבָר”. שִׁפְעַת הַקֹּדֶשׁ, שֶׁהֻתְחֲלָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, מְלַקֶּטֶת הִיא אֶת כָּל בֵּרוּרֵי הַקֹּדֶשׁ הַנִּמְצָאִים בְּחוּץ לָאָרֶץ בְּכֹל הַמַּעֲמַקִּים, וּמְקָרַבְתָּם בְּכֹחָהּ הַמּוֹשֵׁךְ אֵלֶיהָ.
כֹּל מָה שֶׁקָּשָׁה יוֹתֵר לִסְבֹּל אֶת אֲוִיר חוּץ לָאָרֶץ, כֹּל מָה שֶׁמַּרְגִּישִׁים יוֹתֵר אֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה שֶׁל אֲדָמָה טְמֵאָה, זֶהוּ סִימָן לִקְלִיטָה יוֹתֵר פְּנִימִית שֶׁל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, לְחֶסֶד עֶלְיוֹן, אֲשֶׁר לֹא יֵעָזֵב מִמֶּנּוּ מִי שֶׁזָּכָה לְהִסְתּוֹפֵף בְּצֶלְצַח שֶׁל אֶרֶץ חַיִּים, גַּם בְּהִתְרַחֲקוּ וְנוֹדוֹ, גַּם בְּגָלוּתוֹ וְאֶרֶץ נְדִידָתוֹ. הַזָּרוּת שֶׁמַּרְגִּישִׁים בְּחוּץ לָאָרֶץ הֲרֵי הִיא מְקַשֶּׁרֶת יוֹתֵר אֶת כָּל חֵשֶׁק הָרוּחַ הַפְּנִימִי לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּקְדֻשָּׁתָהּ, הַצִּפִּיָּה לִרְאוֹתָהּ מִתְגַּבֶּרֶת וְצִיּוּר חֲקִיקַת תַּבְנִית הַקֹּדֶשׁ שֶׁל אֶרֶץ אֲשֶׁר עֵינֵי ד’ בָּהּ תָּמִיד, מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה עַד אַחֲרִית שָׁנָה, מִתְעַמֶּקֶת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְעֹמֶק תְּשׁוּקַת הַקֹּדֶשׁ שֶׁל חִבַּת צִיּוֹן, שֶׁל זְכִירַת הָאָרֶץ, שֶׁכֹּל חֲמוּדוֹת בָּהּ קְשׁוּרוֹת, כְּשֶׁהִיא מִתְגַּבֶּרֶת בִּנְשַׁמָּהּ, אֲפִלּוּ יְחִידִית, הֲרֵי הִיא עוֹשָׂה פְּעֻלַּת נְבִיעָה מַעְיָנִית לְכֹל הַכְּלָל, לְרִבְבוֹת נְשָׁמוֹת הַקְּשׁוּרוֹת עִמָּהּ, וְקוֹל שׁוֹפָר שֶׁל קִבּוּץ נִדָּחִים מִתְעוֹרֵר וְרַחֲמִים רַבִּים מִתְגַּבְּרִים, וְתִקְוַת חַיִּים לְיִשְׂרָאֵל מִתְנוֹצֶצֶת, וְצֶמַח ד’ הוֹלֵךְ וּפוֹרֵחַ, וְאוֹר יְשׁוּעָה וּגְאֻלָּה מִתְפַּצֵּל וּמִתְפַּשֵּׁט, כְּשַׁחַר פָּרֻשׂ עַל הֶהָרִים.
